אודות האתר

 

אתר זה פותח על ידי האגף לקידום נוער כתהליך מתמשך ומקצועי של פיתוח דרכי התערבות טיפולית ברשת. האתר מהווה פורטל תוכן מקצועי המציע ספרות מקצועית ואקדמית עדכנית, המותאמת לאוכלוסיות הליבה של האגף ולדרכי התערבות שונות, במתווה פרטני וקבוצתי. אנו רואים באתר זה מסגרת העשרה ופיתוח ידע שתתרחב, תעמיק ותכלול ערוצי מידע וידע נוספים, אשר תוביל בעתיד לשילוב כלי תקשוב וטכנולוגיה דיגיטלית בסביבת העבודה שלנו, המעוגנת במטרות וביעדים מנומקים.

 

בעשור האחרון נרשם גידול ב- 500% בשיעורי הגלישה ברשת ואנו עדים להמצאותו של דור דיגיטלי המבצע פעולות אישיות וחברתיות רבות בתיווך המסכים. חרף שליטתו הרבה בטכנולוגיה כשלעצמה, בני נוער זקוקים לנוכחות של אנשי מקצוע בשל הסיכונים המצויים במרחבי הרשת, וכן כפוטנציאל לחיזוק הקשר והעשרתו, ולחידוד הרלוונטיות של עובדי קידום נוער בעולמם של בני הנוער.

בישראל, ובדומה לעולם המערבי, מרבית אתרי הסיוע והמענים ברשת כיום מסופקים על ידי גורמים פרא-פרופסיונליים, בעיקר מתנדבים המוכשרים לסיוע במצבי חירום, ועל ידי אנשי מקצוע המציעים מענה תמציתי, כחלק מפעילות שיווקית. לאור זאת, קיימת חשיבות רבה לחדירה של עובדי קידום נוער הכפופים למסגרת ארגונית ואתית, ולנוכחות רבה ושיטתית שלהם במרחבי האינטרנט.

בסקר פנימי וראשוני שבוצע ערב קיום יום העיון כחלק מגישוש והיכרות עם העמדות של העובדים בנושא, עלה כי רבים מעובדי האגף מבצעים שימוש באינטרנט וברשתות החברתיות. עם זאת, השימוש נעשה מתוך צורך לשמור על קשר עם הנערים, להפיץ מידע והודעות שונות ולשווק פעילויות. עלה באופן מובהק הרצון להבין כיצד ניתן לייעל את העבודה עם הטכנולוגיה הדיגיטלית, מבלי לערער את יחסי הכוחות המאפיינים את הקשר בין העובד והנער, ומבלי להפר גבולות מוסכמים בין שעות העבודה לבין שעות הפנאי של העובד. מרבית המשיבים מבינים את הצורך בשילוב כלי התקשוב והאמצעים הדיגיטליים בעבודה החינוכית-טיפולית. נראה כי נדרש פיתוח התערבות סדורה, מעוגנת במטרות ויעדים, המושתתת על אתיקה, מדיניות האגף, והמותאמת לצרכי הנערים, למיומנויות הטכנולוגיות של העובדים ולאמצעים הטכנולוגיים של היחידות השונות.

 

לאור הממצאים שעלו בסקר, ומתוך חשיבות ותובנות ראשוניות של מתכנני יום העיון, עולות המסקנות הבאות:

 

1. התערבות טיפולית ברשת דורשת הכשרה ייעודית: לא כל מי שעובד עם בני נוער יכול באופן אוטומטי לבצע עבודה טיפולית ברשת. נדרשת היכרות עם מיומנויות שונות המותאמות לתקשורת המקוונת, להבנת האופן בו ניתן ליצור קשר בסביבה הנעדרת מגע פיזי, שמרביתה מתבצעת בתקשורת כתובה בלבד. קיום שיח טקסטואלי מצריך הבנה מעמיקה של העברת מסרים, ויכולת להביע רגשות ולהבינם במרחב זה.

 

2. הסדרה ואתיקה מקצועית: עבודה בסביבה הדיגיטלית משנה את דרגות השליטה של העובד וחושפת את הקשר הטיפולי ואת יחסי העובד עם הנערים למצבים חדשים, כגון שאלות של פרטיות וגבולות. באיזו מידה האתיקה שמנחה את הפרקטיקה המקצועית מצריכה שינויים והתאמות לסביבה החדשה? כיצד ניתן לשמור את הגבולות בין שעות העבודה ושעות הפנאי, שכן הסמארטפון מלווה אותנו בכל שעות היממה? כיצד ראוי לנהל קבוצה בוואטסאפ? מה מקומו של העובד שנחשף לשיח בין הנערים, הכולל אלימות מילולית, או לתכנים שמעוררים את הצורך בחובת הדיווח? כיצד ניתן להבטיח שהסביבה שאנו מנהלים תהיה מוגנת, בטוחה, מטיבה ותשמש מודל טוב עבור הנערים למרחבים נוספים שהם נמצאים בהם.

 

3. פיתוח אוריינות דיגיטלית ותשתית טכנולוגית נאותה: עובדים ומנהלים צריכים לנסות ולפתח את האוריינות הדיגיטלית שלהם, להכיר את השימושים השונים של מתבגרים ברשת, להיות כתובת רלוונטית בניתוב דרכם עת התמודדותם עם סכנות, שאלות וקשיים כחלק מהשימוש ברשת. כמו כן, נדרשת תשתית טכנולוגית נאותה – אפשרות להכנס לרשתות החברתיות כגון יו-טיוב ופייסבוק מהמחשב במשרד, ואפשרות להתקין תוכנות שונות.