top of page

פנייה לעזרה ברשת

 

ההתייחסות לרשת האינטרנט כמקשה אחת אינה נכונה, שכן לצד ההשלכות השליליות של הרשת, הפנייה לרשת עשויה להתבצע לצורך קבלת מידע אישי והתייעצות ובכך להוות אמצעי לתמיכה והעצמה.

בני נוער אינם ששים בלשון המעטה לחשוף קשיים וחולשות ולפנות לעזרה. הרצון לשמר את חווית השליטה בסיטואציה ולהבטיח את האוטונומיה, מונע מרבים מהם לפנות לעזרה בעתות משבר ומצוקה. נמצא במחקרים רבים בישראל ובעולם כי רק כ-20% מבני הנוער הנתונים למצוקה או משבר, פונים לעזרה מקצועית על ידי עובדים סוציאליים, פסיכולוגים, עובדי קידום נוער, מורים ויועצים חינוכיים, חרף העובדה שהפנייה לעזרה עשוייה לתרום להפחתת המצוקה ולמניעת החרפתה. תופעה זו מכונה בספרות "פער השירות", המצביעה על הפער בין המענים השונים שמוצעים לבני נוער, לבין תת הפנייה בפועל.

עם זאת, ניתוח מרחבי האינטרנט מגלה פעילות ענפה של בני נוער רבים שבחסות האנונימיות, הנגישות הגבוהה והנוחות של הרשת, חושפים מצוקות, דאגות, חששות ואף נרטיבים אישיים של התמודדות ממושכת עם קשיים במסגרת המשפחה וסביבתם. אין ספק שתכונות הרשת מקנות בטחון פסיכולוגי לפנות ולנצל את המרחב עבור עיסוק בתכנים, אשר במפגש פנים אל פנים מסיבות שונות אינו מתאפשר.

 

במאמרים הבאים יתוארו התכונות של התקשורת המקוונת, שמקדמת פנייה לעזרה ומאיצה שיתוף וחשיפה רגשית, תבחן חווית ההעזרות והאפקטיביות של הפנייה לעזרה. 

 

 

רשת תמיכה: האינטרנט ככלי לאיתור וסיוע לבני נוער במצוקה

 

אתר המידע, התמיכה והייעוץ Yelem של עמותת על"ם הוקם בשנת 2004 להציע מפגש עם נוער במצוקה, בסביבת הרשת, ובכך לצמצם את האפשרות שבני נוער במצבי מצוקה לא יפנו לעזרה במרכזים ובתכניות הנערכות פנים אל פנים.

באתר מוצעת תמיכה בצ'אט אישי, בפורומים וכן בדוא"ל, בד בבד עם אפשרות להחשף למידע הרלוונטי למתבגרים, בצורה בהירה ומותאמת. במאמר הבא שנכתב על ידי מנהלי התכנית, מתואר הרציונאל שהוביל להקמתה, מאפייני ההכשרה של התומכים שהנם מתנדבים, המודל הטיפולי ומאפייני הפונים. כמו כן, מועלית התייחסות במאמר לנושאי פנייה בולטים, כגון פגיעות מיניות וכן לסוגיות אתיות הנלוות לביצוע ההתערבות במסגרת התכנית. 

 

חיפוש עזרה בקרב מתבגרים: עמדותיהם כלפי פנייה למקורות מקוונים ומסורתיים

 

במאמר זה מוצג מחקר שבוצע על ידי חוקרים ממכללת לוינסקי, בקרב תלמידים בכיתות ז'-יב', במטרה ללמוד על הנכונות שלהם לפנות לעזרה עקב קשיים בלימודים ומצוקות אישיות ואת נימוקיהם להמנעות מפנייה. החוקרים השוו בין מקורות העזרה המקצועיים והבלתי פורמאליים, והתמקדו בבחינת מקומו של האינטרנט כמקור עזרה ובזיהוי מאפייני התקשורת המקוונת המקדמים פנייה לעזרה של מתבגרים, לאור הבדלי מגדר, גיל ומידת רווחה סובייקטיבית. נקודת המוצא התיאורטית של המחברים, היא כי בגיל ההתבגרות ישנו פונציאל גבוה להתעוררות מצבי דחק ומצוקה נפשית בשל השינויים הרבים המתחוללים בתקופה זו. עם זאת, התנהגות חיפוש העזרה מושפעת מקונפליקט פנימי, שכן מחד המתבגר שואף לפתח אישיות עצמאית שעשויה להוליד המנעות מפנייה למקורות חיצוניים, בשל הרצון לחזק את האוטונומיה שלו. מאידך, המצוקות אליהן נחשפים מתבגרים אינן מוכרות להם, וכמו כל משבר, מנגנוני ההגנה הקיימים מאבדים מיעילותם ועולה הצורך בגורם חיצוני שיסייע להם.

ממצאי המחקר מעלים בבירור כי התלמידים נטו לפנות להוריהם ולחבריהם יותר מאשר למקורות עזרה אחרים. האינטרנט הוא מקור אקרקטיבי של סיוע בתחום הלימודים עבור כ-30% מן התלמידים, בשל מגוון הידע העצום המצוי בו, האמצעים הנוחים לחפש בו, זמינותו הגבוה, השימוש העצמאי בו והנוחות הפסיכולוגית הגבוהה של השימוש בו עקב כך. 10% מבין המשתתפים הביעו נכונות גבוהה לפנות לעזרה באמצעות האינטרנט. שיעור זה גבוה במעט מהגורמים המקצועיים, אך נמוך משמעותית מהגורמים הבלתי פורמאליים. כמו כן, האינטרנט נמצא כמקור משיכה למתבגרים המתקשים לפנות למקורות מסורתיים, כגון בנים ומתבגרים שהרווחה הנפשית שלהם נמוכה יחסית. ניתן להניח כי נכונותם נובעת מראיית האינטרנט כמדיום שאינו מאיים. מאחר שהשימוש באינטרנט כמקור עזרה עשוי להתרחב עם הזמן, יש צורך לפתח אתרים שינוהלו על ידי גורמים מקצועיים ויציעו עזרה נפשית לבני נוער. בה בעת, יש ללמד את בני הנוער כיצד להעזר באתרים הללו בדרך מושכלת, ולפתח אמצעי סיוע מבוקרים ומערך הדרכה לשימוש בו. 

 

האינטרנט לעזרת מתבגרים בודדים: הערך התרפויטי של כתיבה בבלוג

 

מתבגרים רבים מוצאים באינטרנט, בשל מאפייניו הייחודיים, סביבה חברתית נוחה ולא מאיימת לתקשר עם אחרים. ממצאים אמפיריים רבים מעידים על הערך הטיפולי של כתיבה, כפי שנהגו להתייחס אף לכתיבה ביומן. במאמר זה מוקדשת התייחסות לתקשורת כתובה ברשת, כפי שמתבצעת בבלוג אישי (יומן רשת) ולמאפייני האישיות מופנמות ומוחצנות. ממצאי המחקר המופיעים במאמר זה, מצביעים על כך שכתיבה בבלוג הפתוח לתגובות הקוראים בנושאים הקשורים לקשיים רגשיים-חברתיים, הובילה לירידה במצוקה ולעליית בהתנהגויות החברתיות ובדימוי העצמי של הכותב, אפקט שנמדד גם לאחר חודשיים מסיום התהליך. 

על אף שהמחקר הינו ניסויי ובשל כך בעל מגבלות באימוץ הממצאים באופן גורף, תרומתו נעוצה בהבנה כי הבלוג עשוי להיות אמצעי מקביל לתרפיה בדיבור ובכוחו לנצל באופן מיטבי את מאפייני המרחב הוירטואלי. כתיבה בבלוג עשויה להתבצע ככלי לעזרה עצמית (self-help therapy) וככלי פוטנציאלי לעבודה במסגרת ייעוצית-טיפולית. לדוגמה, ניתן להציע למתבגרים הסובלים מקשיים רגשיים-חברתיים (כגון בדידות), הפעילים באינטרנט ומראים עניין בכתיבה, לפתוח בלוג אשר יעסוק בנושא הקושי, זאת במקביל לתהליך ייעוצי פנים אל פנים, או לחילופין באופן מקוון בלבד. האפשרות לחזור ולקרוא את התכנים, להסב את תשומת לבו של המטופל לתהליך שעבר, לתכנים שהעלה ולתגובות שקיבל, מאפשרת עבודה מדויקת וממוקדת. פרקטיקה זו, מדגישה גם את הצורך בשמירה על האתיקה במרחב המקוון. 

 

האינטרנט - דפוסי שימוש, הזדמנויות וסיכונים בקרב ילדים ובני נוער במצבי סיכון או עם צרכים מיוחדים

 

מסמך זה עוסק בשימוש של ילדים ושל בני נוער באינטרנט וביכולת של שירותים שונים לנצל משאב זה לעבודה עם אוכלוסיות במצבי סיכון אן עם צרכים מיוחדים. המאמר כולל מידע רב על אודות דפוסי השימוש של ילדים ובני נוער באינטרנט ומתייחס למונח "פער דיגיטלי" ביחס לנגישות למחשב ולרשת, לרבות בקרב נוער עולה ונוער לא יהודי, להיבטים סוציו-דמוגרפיים של הגולש הצעיר בישראל, להיקף השימוש ברשת ולתכני חיפוש המידע. במאמר מובאות דוגמאות ממחקרים בישראל ובעולם, הממחישות את הדיון. כמו כן, מוקדשת התייחסות למקומו של האינטרנט ביחס להזדמנויות וסכנות עבור ילדים ובני נוער במצבי סיכון, על ידי המחשת תכונות התקשורת המקוונת (כגון אנונימיות, פומביות ונגישות) כהזדמנות (תרומה לגיבוש הזהות העצמית, למידה מרחוק או עזרה לבעלי מוגבלויות), ובמקביל כגורם מסכן (שימוש יתר באינטרנט, חשיפת מידע אישי, העדר גבולות בין טוב לרע או בריונות מקוונת). מוקדשת התייחסות לכיווני פעולה אפשריים כחלק מההתמודדות עם הסיכונים המתוארים. במאמר מוצגות תכניות מבוססות-אינטרנט עבור אוכלוסיות אלו בתחום הלמידה, קבלת המידע, תמיכה וייעוץ, העצמה ויישוג (outreach), והקניית מיומנויות לשימוש במחשב. בסיומו של המאמר מוקדשת התייחסות לסוגיות מקצועיות ואתיות המצריכות שיקול דעת בפיתוח תכניות לעבודה עם ילדים ונוער בסיכון ברשת. 

"איך להשתחרר ממלתעות החיים".... /גילת ורוזאנו, 2004

 

המאמר דן במאפיינים של סביבת התמיכה המקוונת, במקורות ההיסטוריים, הפילוסופיים והפסיכולוגיים של תופעת ההתאבדות, ובהשלכות הפנייה לעזרה באינטרנט של אנשים המצויים במשבר אובדני. כמו כן, מתוארות קבוצות התמיכה המקוונות של עמותת ער"ן, אשר מספקות מענה עבור אנשים המתמודדים עם מצוקה נפשית, כולל מצבים אובדניים. במוקד המאמר מנותחת שיחה של נער בן חמש עשרה אשר פנה לפורום התמיכה ושיתף במחשבות אובדניות ובחוסר התכלית של חייו. מתוארת פנייתו המלאה והמענה שקיבל מיתר המשתתפים ובייחוד האסטרטגיות בהם השתמשו התומכים, כדי לשנות את העמדות האבדניות של הנער. באמצעות המאמר ניתן לבחון מיומנויות סיוע ותקשורת בין אישית, כגון אמפתיה, פרשנות פסיכולוגית ועצה מעשית, והקשרן בשיח מקוון. 

המשכיות או חדשנות: על הטיפול הנפשי באינטרנט/ דוד גרין , 2005

 

במאמר מוצג השימוש באינטרנט בהשוואה לטיפול הנפשי המסורתי. מוצגת סקירה קצרה על התפתחות הטיפול הנפשי באינטרנט משנות ה-90 ועד השנים האחרונות, נידונה ההשפעה של האינטרנט על המטופלים הנמצאים בטיפול מסורתי, על התהליך הטיפולי ועל הקשר בין המטפלים למטופלים. המחבר בוחן את החדשנות של הטיפול הנפשי ברשת וממקם אותו לאור הטכניקות המסורתיות שפיתחו פרויד וממשיכיו. בהמשך, מתוארים המאפיינים המרכזיים של הטיפול הנפשי באמצעות האינטרנט (כגון מרחב אובייקטיבי, ואינטראקציה באמצעות כתיבה), והאמצעים המקוונים במסגרתם מוצע טיפול נפשי – צ'אט סינכרוני, טיפול באמצעות דוא"ל (Email), ושימוש בקבוצות תמיכה מקוונות. כמו כן, באתר מוצגים החסרונות של הטיפול הנפשי ברשת (בייחוד העדת שפת הגוף וקשר העין), לצד יתרונותיו (החסרונות עצמם המקדמים יחסי שיוויון ויכולת חשיפה ופיתוח מודעות עצמית). להסברים נלוות דוגמאות הממחישות את השיח הטיפולי ברשת, מניסיונו האישי של המחבר. 

"החיים מתפרקים לי בין האצבעות": מצוקות בני נוער באספקלריה של דואר אלקטרוני/ רוזאנו וגילת, 2009 

 

המאמר מהווה דו"ח מחקר מקיף ומפורט הסוקר פנייה לעזרה של 65 מתבגרים באמצעות שירות הדוא"ל של ער"ן. בחלקו הראשון כולל המאמר רקע תיאורטי על השימוש באינטרנט לקבלת עזרה נפשית – שמירת האנונימיות, היכולת לעצב את דמותו של המסייע על פי הדמיון, הנגישות הרבה, וקיום האינטראקציה באמצעות הקלדת טקסט. על רקע מצבי לחץ ומצוקה המטרידים מתבגרים, ולאור שיעורי הפנייה הנמוכים שלהם לעזרה, בין היתר בשל בושה וחשש לחשיפה, בחרו החוקרים להתמקד בפוטנציאל שמציב הסיוע המקוון, בניסיון להשיב על שלוש שאלות: מהם מאפייני הפניות של מתבגרים שפנו לסיוע בדוא"ל; אילו אסטרטגיות נקטו המתנדבים שסייעו להם?; וכיצד משפיעה סביבת התקשורת של דואר אלקטרוני על אופי האינטראקציה של חיפוש עזרה? 

הממצאים המרכזיים מעלים מספר מסקנות חשובות על אודות תחומי הבעיה ודפוסי העזרה. 

תחום הבעיה: בעיות נפשיות כמו חרדה, דיכאון ומשבר חריף, לצד בעיות בין אישיות כגון קשרים רומנטיים, מקובלות חברתית ואלימות, הופיעו בשכיחות הגבוהה ביותר. 

עוצמת המצוקה: זוהו אמצעים לשוניים ושימוש באמצעים גרפיים שנועדו לבטא את עוצמת המצוקה הרגשית של הכותב. 

דפוסי ציפייה לעזרה של הפונים: הדפוס הראשון מתבטא בציפייה לפתרון בעיה בעלת אופי ממוקד, כגון מתיחות עם ההורים. הדפוס השני מתבטא בציפייה להחלצות ממצב נפשי מעיק. הפנייה לער"ן נתפסת כאמצעי לשינוי מציאות בלתי רצויה אצל הפונה. 

אסטרטגיות תגובה: התומכים השתמשו במגוון אסטרטגיות לסייע לפונים, הממוקדות ברגש (כגון אמפתיה), בחשיבה (כגון הרחבת פרספקטיבה), משולבות רגש וחשיבה (כגון העצמה) וממוקדות התנהגות (כגון מתן עצות). 

לבסוף נבחנת השפעת הפנייה לדוא"ל על תהליך ההעזרות, ומודגשת היותו אמצעי תקשורת א-סינכרוני (מושהה), המאפשר לעצב ולתכנן את השיחה מראש. בנוסף זמינות המענה עשויה לסייע מבחינה ראשית, בכך שהגולש יכול לחוות את המסרים החיוביים וההעצמה שטמונה בתגובות, וכן היא בעלת ערך במישור הקוגניטיבי, בכך שהיא מאפשרת לעיין במסרים המקוריים ולעבד אותם לאורך זמן. 

 

bottom of page